זמר הראפ בנו של ראש ממשלת בליז אל חסידות בעלזא

דרך ארוכה מאד עשה ג'מאל מייקל בארו, היום משה בן דוד לוי, מעולם המוזיקה השחורה אל שורת היהדות ולחצר בעלזא כבן לאם יהודייה ולאב המכהן ראש ממשלת בליז באיים הקריביים, הספיק להפוך לכוכב על מוזיקלי, להוציא אלבום שנמכר במליוני עותקים ולהסתבך באירוע פלילי חמור ששלח אותו לתקופת מאסר ממושכת כעת הוא מחובר בנשמתו לעולם החסידות ומבקש לנצל את הכישרון שקיבל מהקב"ה, כדי להשפיע על העולם ולהטיב אותו

 

בהיכל הגדול של בית המדרש בעלזא שבלב ירושלים עומדת סעודת ה'מלווה מלכה' של מוצאי שבת לקראת סיומה, נעמדים מאות חסידים ואנשי מעשה צפופים בתור ארוך ומתפתל לברך ולהתברך מפי האדמו"ר מבעלזא.

 

איש כמעט לא שם לאחד מצעירי החסידים העטוי בגדים של שבת וחבוש בשטריימל, הניצב אף הוא בין העומדים וממתין לברכה לקראת שבוע החנוכה הממש ובא.

 

רק עורו השחום של הצעיר מסגיר שהוא מגיע לבית המדרש בירושלים עם סיפור נדיר וכמעט חסר תקדים, המיטלטל בסערה על פני יבשות וימים על פני מרחקים שלא ייאמנו.

 

משה בן דוד לוי, היום חסיד בעלזא מן המניין בירושלים, היה בעברו כוכב בינלאומי בז'נר המוזיקה השחורה ומאחוריו מכירות של מיליוני תקליטים ברחבי העולם. משה נודע בשמו המסחרי 'שיין' (זריחה) והוא נולד בבליז סיטי, עיר הבירה של המדינה הקטנה בליז שבאיים הקרביים במרכז אמריקה. שמו הקודם היה ג'אמל מייקל בארו, והוא נולד לאמא יהודיה ולאביו, דין בארו, ראש ממשלתה של המדינה הקטנה.

 

אבל הביוגרפיה שהובאה בתמצית היא רק תחילתו של הסיפור המפותל ומעורר התדהמה של האיש.

 

נתקנו עצמנו אפוא מהמולת הציבור הגדול, וסרנו אל ירכתי בית המדרש כדי לשמוע את קורות חייו המרתקים, כשברקע ממלאת את החלל שירת הזמירות לסעודתו של דוד המלך. יחד עמו, מצוי גם החברותא שלו, עקיבא. גם הוא התגלגל יבשות וימים  מטקסס הרחוקה וגם לו יש סיפור המסתתר מאחורי נחיתתו בבית המדרש בין חסידי בעלזא. עקיבא ממאן לדבר על חייו והוא מפנה את כל הבמה לידידו משה לוי.

 

"הייתה לי ילדות לא קלה", פותח משה. "אמנם נולדתי בבליז אך בסופו של דבר עברה אימי לגור בניו יורק, בשכונת פלטבוש.

 

"תמיד ידעתי שיש למשפחתי, קשר הדוק ליהדות וסבתי, יהודייה ממוצא אתיופי, הייתה מספרת לנו סיפורים מהתנ"ך ועל המסורת היהודית. אימי כבר התרחקה מאד מהמסורת, לא שמרה מצוות ולא חינכה אותי לחוש כל קשר עם היהדות".

 

בהשפעת החינוך המתבולל של אימו, התערה ג'מיל דווקא בסיבה השחורה שבאזור מגוריו וחבר לכנופיית פשע של בני נוער שחורים בניו יורק, יום אחד נתקל בו אחד מבכירי מפיקי המוזיקה השחורה ששמע אותו שר, התלהב מקולו המיוחד ושכנע אותו להיכנס לתחום ולהפיק אלבום.

 

ג'מאל בחר לעצמו את השם המסחרי 'שיין' והפיק אלבום של מוזיקת ראפ שחורה, שזכה להצלחה מסחררת. האלבום נמכר במיליוני עותקים ושיריו צעדו בראש המצעדים של המוזיקה האמריקנית. 'שיין' הפך לכוכב על במוזיקה השחורה עוד טרם מלאו לו 20 שנה.

 

ענווה וצניעות

 

לקראת שיא הקרירה שלו, בעודו מתכנן את המשך נסיקתו בתעשיית המוזיקה והפקת אלבומים נוספים, אירעה הנפילה הגדולה: לילה פרוע אחד הוא נקלע יחד עם חבריו לתקרית ירי שבה נפצעו שלושה. ג'מאל נעצר יחד עם חבריו ובכליו נמצא אקדח. הוא הואשם בהחזקת כלי נשק ונחשד כמי שירה את היריות הקטלניות. ההתרסקות היתה גדולה. התקשורת האמריקנית השחירה את פניו ובסופו של משפט ארוך ומייגע נגזרו על 'שיין' 10 שנות מאסר.

 

ובכל זאת מוצא ג'מאל נחמה כלשהי בעונש המאסר שהוטל עליו. שכן, כפסע הפריד בין העונש שהושת עליו לבין מאסר עולם שהתביעה דרשה לגזור עליו.

 

עקיבא מנסה לגונן עליו ומסביר: "בסיפור הזה הוא היה בסדר גמור. האמת היא, שאחד החברים שלו היה אשם אבל משה סירב להסגיר את חבירו והושלך לכלא אף שלא עשה דבר".

 

משה מתנער מההצדקות ומהתירוצים, מסרב להיכנס לפרטים ואומר: "חייבים ללמוד מטעויות. ברור שחייתי בטעות. ברור שעשיתי טעויות ומטעויות צריך ללמוד. אני לא מצטדק, אלא מנסה להשים הכל מאחוריי ולהסתכל קדימה".

 

 

הרבה כאב ותקווה

 

הכלא שינה אותו והזכיר שיש בורא לעולם.

 

"בתא הכלא ישבתי וחשבתי על הטעויות שעשיתי בחיי ועל הצורך לתקן אותן. ראיתי עוולות גדולות שנעשו, ועודן נעשות, ונזכרתי בדמויות הגדולות של היהדות שעליהן שמעתי מסבתי. חשבתי על משה רבנו שגדל כנסיך בבית פרעה אך יצא אל בני עמו לראות את שיעבודם במצרים ויצא ללחום למענם בשליחתו של הקב"ה. זכרתי את דמותו של אברהם אבינו שהיה מלא חסד. הרהרתי ביוסף הצדיק ובדוד המלך ששר שירים לבורא העולם. הם נתנו לי השראה.

 

"השוותי בינם לדמויות שסבבו אותי- אנשים שרדפו כל חייהם אחרי הכסף, הכבוד והכוח- וידעתי שאני חייב לצאת מהמקום הנמוך הזה ולשוב לשורשים שלי. הבנתי שמה שהיה חסר באורח החיים ששקעתי בו הם חוקים וכללים של 'עשה' ו'לא תעשה'. זו החכמה של היהדות- היא מלמדת אותך שיש גבולות ולא הכול מותר. כשהכול מותר אתה מסיים את חייך בלי ייעוד, בלי תכלית ובלי טעם בחיים. היהדות מלמדת אותך שיש אסור ויש מותר, יש חוקים ויש תכלית.

 

"התחלתי לשוב ליהדות- לשמור כשרות ושבת- כבר לפני שמונה שנים, זמן קצר לאחר ששהיתי בכלא. בסופו של התהליך, עברתי מצוות הטפת דם ברית ובחרתי בשם 'משה', על שם הדמות שנתנה לי השראה כה גדולה."

 

את קבר דוד המלך הוא נוהג לפקוד בקביעות בכל מוצאי שבת. "דוד המלך צמח מלמטה", הוא אומר. "הוא היה רועה צאן פשוט שאחיו דחו אותו. נרדף כל חייו. בסופו של דבר הצליח בכוח אישיותו ובעזרת שמים לצאת מהמצר והיה למלך בישראל".

 

וספר תהילות דוד המלך, ספר השירה שלו, גם כן מדבר אליך?

"בוודאי, יש בשירתו עוצמה רבה. קראתי בספר התהילים בכלא והקריאה והלימוד בספר עזרו לי רבות. כל אדם שמצוי במצוקה יכול להזדהות עם הדברים שדוד המלך התפלל עליהם. יש בדברים שלו הרבה כאב מצד אחד והרב תקווה ואמונה מצד שני, המעניקים חיזוק לאדם השרוי בצרה.

 

היה מי שסייע לך בתהליך? איך למדת את הלכות הכשרות והשבת? 

"היו רבנים שבקרו בכלא בקביעות והם סייעו לי בתחילת הדרך. בגדול, המושגים לא היו חדשים לי לגמרי. סבתי שמרה מצוות וההלכות לא היו זרות לי לחלוטין. מאד הסתייעתי גם בספרי הקודש באנגלית. היום כל ספרי היסוד מתורגמים ואלה סייעו לי ללמוד.

 

היום אתה מצליח לקרא ספרי קדש בלשון הקודש?

"היום הרבה יותר קל לי לקרא ולדבר בעברית, אם כי ברור שאני שולט יותר באנגלית. בעזרת ה', אני מתקדם מיום ליום, לומד עוד ועוד".

 

ואיך חבריך ובני משפחתך קבלו את התקרבותך ליהדות?

"חבריי כיבדו והעריכו. גם אימי, אף שאינה שומרת מצוות. אני מקווה לראות אותה יום אחד כאן בארץ ישראל".

 

שגריר של רצון טוב

 

היו לא מעט ממכריו, שחשבו, כפי שמגלה חברו עקיבא, כי מדובר בארוע זמני הקשור לשהייתו בבית הסוהר. היו מהם שסברו, כי ברגע שיעזוב את ארבע אמות הבטון של תאו, ישאיר מאחוריו גם את היהדות. הם התבדו.

 

"כל יום", מספר משה, "הייתי מתפלל תפילה מיוחדת לקב"ה ומבקש שיקדים את שחרורי מהכלא, כך שלא איאלץ לרצות בו את כל 10 השנים שהוטל עליי. בסופו של דבר, הוקדם שחרורי מהכלא והייתי אסיר תודה".

 

כך, מי שנכנס לכלא כזמר שחור בשפם ג'מאל, יצא מהכלא כיהודי ירא שמים ששמו משה לוי. בשל קשיים באשרת השהייה שלו בארצות הברית, הוא חזר לבליז, מקום הולדתו, שם התקבל באהדה ובכבוד.

 

איך אביך, ראש ממשלת בליז, קיבל אותך כבן יהודי?

"הוא כמו רבים אחרים, הופתע מהחלטתי להפוך ליהודי שומר תורה ומצוות, אבל קיבל אותי כפי שאני וכיבד אותי על אמונתי. בילדותי היו לנו תקופות ארוכות של נתק בהן לא היה קשר ביני לבין אבי, אך היום קשריי עם אבי מצוינים. עשיתי טעויות בעבר, הוא עשה איתי טעויות בעבר, אבל אם אנחנו מבקשים מהקב"ה שישים את עברינו מאחורינו ויסלח לנו- עלינו לנהוג כך בעצמינו כלפי אחרים".

אחר כך, כשמשה החליט לעלות לארץ ולהמשיך בלימודי היהדות, מונה על ידי אביו, כשגריר של רצון טוב המקשר בין בליז לישראל. "היחסים בין בליז לישראל תמיד היו ידידותיים והקשרים הרשמיים בינהם מתקיימים באמצעות קונסול של כבוד היושב בתל אביב. בליז היא פרו ישראלית ואבי הוא פרו ישראלי ובעל ברית של ישראל בפורמים בינלאומיים, אבל עכשיו אני עובד עוד יותר להדק את הקשרים המסחריים בין המדינות".

 

אתה חש קשר הדוק עם בליז?

"בוודאי שם נולדתי, שם חלק ממשפחתי. גם דודי היה בכיר בממשלה הבליזית. היום יש לי שני בתים- אחד שם ואחד כאן בישראל. אכפת לי גם מהעם הבליזי. המצב הכלכלי שם לא טוב, יש אנשים רבים ללא עבודה וצריך לסייע להם. קשרים עם ישראל יכולים לעזור לשתי המדינות".

בארץ החל משה ללמוד יהדות יחד עם רב מישיבת 'אש התורה'. "אני כבר אדם מבוגר, מתקרב לאמצע שנות השלושים של חיי. לא בנוי ללמוד במסגרת ישיבתית פנימייתית. לכן אני לומד עם חברותות. ברוך ד', זכיתי להכיר רבנים בקיאים שידעו ללמד אותי כראוי".

 

ככל שלמד משה, חש שנפשו נמשכה לדרך החסידות והחל ללמוד בחברותא עם הרב שלום וידר, רב בחסידות בעלזא. הוא לומד איתו היום יחד עם קבוצת מעירים מארצות הברית.

 

האור הקטן שלי

 

כשאנחנו משוחחים על לימודיו- בעיקר לימודי הלכה וחסידות- עינו בורקות. "אני לומד ולמדתי מכל אחד מגדולי המחשבה של היהדות", הוא אומר. "מכל אחד למדתי משהו. למדתי רבות מספר ה'בן איש חי'. למדתי רבות מספרי רבי נחמן מברסלב. למדתי גם רבות מרבותיי ב'אש התורה'.

 

"אבל היום, כאן ביתי- דרך החסידות. אני מוצא שדרך החסידות נותנת מובן עמוק לכל מעשה שאני עושה. כל אדם זקוק למערכת כללים שתנווט את דרכו, אבל אנחנו זקוקים גם להבנה שתסביר מה עומד מאחורי מערכת החוקים. באמצעות החסידות אני יכול להבין באופן עמוק יותר את המשמעות של המעשים שאנו עושים".

 

ביקרת אצל האדמו"ר?

"ביקרתי אצל הרב פעמיים, יחד עם הרב וידר, והוא חיזק אותי בדרכי. בכלל, מקבלים אותי בחסידות בעלזא בסבר פנים יפות. יש כאן רבים שדוברים אנגלית ומנסים להקל עליי ולסייע לי ככל הניתן. לא נותנים לי תחושה שאני חריג".

אתה נקשר אל המוזיקה כאן?

"לא, לא מתחבר למוזיקה החסידית. היא רחוקה ממני. כמוזיקאי, נהגתי להאזין למוזיקה, אבל היום אני מאזין לקלסיקות רוק. גם בהן יש אלמנטיים יהודיים וזה מה שאני מוצא שמדבר אלי יותר". 

למרות שממבט ראשון, כפועל יוצא מסיפור חייו הנדיר, היה עלול להיווצר רושם שמדובר באדם ששט על מים סוערים ושדרכו תועה ומבולבלת, בפועל מתגלה משה כאדם נחוש ויציב היודע היטב לאן הוא רוצה להגיע והוא עושה זאת באופן מחושב. את דרכו הוא איננו רואה כמהפך, אלא כהתפתחות איטית משנות ילדותו.

 

הוא גם לא מתכנן לסגת מהקריירה שלו כזמר ראפ. להיפך. "בכלא עבדתי על שני אלבומי מוזיקה- אחד קרוי 'משיח' והשני קרוי 'כנופיה'. האלבומים כבר הוקלטו והופקו. נחתמו הסכמים עם חברות תקליטים גדולות בעולם. האלבום הראשון עומד לצאת לקראת פסח".

 

אפשר לחבר קריירה של מוזיקה שחורה עם חיים של שמירת תורה ומצוות?

"אין סתירה, באופן עקרוני, בין עיסוק במוזיקה ליהדות. מוזיקה היא עוד דרך להתפרנס ויש לעשותה במסגרת ההלכתית ככל עבודה אחרת. אבל יש כאן יותר מזה", הוא מהרהר. "אומר לך האמת: חשבתי הרבה על חיי וברור לי שלא לחינם נשלחתי לאן שנשלחתי. לכל אדם יש ייעוד בחייו. יש משהו מיוחד שהקב"ה רוצה ממנו. הקב"ה שם אותי במקום שבו יש לי השפעה עצומה. יש לכך סיבה. אני משוכנע שהיא כדי להיטיב ולעשות את החלק הקטן שלי למען הזולת.

"עם ישראל נבחר להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש. זו בחירה שיש בה אחריות, שאומרת שכל יהודי נבחר כאחראי למה שקורה בעולם. אנחנו הכוהנים והמנהיגים ועלינו להיות אור לגויים. גם לי אישית יש תפקיד- לדברר את מה שיש ליהדות לומר לבני האדם באשר הם.

 

"אני זמר ראפ ויש לכך סיבה למה אני כך והוא כך. לכל אחד הייעוד שלי".

אתה מתכנן לשלב מסע הופעות ברחבי העולם?

"כפי הנראה, כן. יש תוכניות שאני עדיין צריך לבדוק אותן. מצד אחד, מדובר במוזיקה, מצד שני יש במוזיקה עניין עסקי שנתון לשיקולים עסקיים וכרוך בהסכמים עם חברות התקליטים הבינלאומיות".

המילים של השירים שלך לקוחות מהמקורות?

ראיתי הרבה סבל בעולם והרב רוע. המילים שלי מדברות על כך שצריך לסלק את הרוע ולהרבות את הטוב. מילים אוניברסליות והן מדברות לכל אחד ואחד. לא הייתי רוצה שאנשים יסבלו ויעברו סבל מהסוג שראיתי וחוויתי. אם באמצעות המוזיקה שלי, אצליח לשכנע אנשים לעזוב חיי פשע ורוע ולהיטיב את דרכם- אין דבר יותר יהודי מזה. אם אצליח בדרכי ואעשה אדם אחד טוב יותר, עשיתי את של. זה האור הקטן של שעליי להדליק בעולם.

 

[בקהילה]