בזכות נשים צדקניות

"דומני", שח בפני מגיד שיעור נכבד, "כי לרגל האירועים החגיגיים שנערכו עם סיום סדר נזיקין והתחלת לימוד סדר קדשים, יש להדגיש באופן בולט את חלקן של 'נשות הדף היומי'. יש לזכור", הוסיף והרצה בלהט, "כי במקרים רבים, הרעייה מדרבנת את בעלה, ממריצה אותו ושולחת אותוהלבית המדרש, לעיתים בשעות בלתי נוחות בעלי לעבורה, ובלבד שיקבע עיתים לתורה"
הגדל

הוא צודק.

לשם כך, לכבודן של 'נשות הדף היומי', קיבצנו השבוע לטור זה סיפורים מופלאים על נשים שהתמסרו בכל מאודם עבור לימוד התורה הקדושה.


על גדלותו בתורה של הגאון רבי אריה לייב זצ"ל, שחי לפני כמאתים שנה, אין צורך להרחיב. ספריו, "שאגת אריה", "טורי אבן" ו"גבורות ארי", נפוצים בכל בתי המדרשות שברחבי תבל וחידושי תורתו נישאים בפיהם של לומדי התורה די בכל אתר ואתר. עניותו הנוראה אף היא מן המפורסמות, וידוע כי פעמים לא היה תחת ידו גליון נייר כדי לכתוב עליו את חידושי תורתו.

מסופר כי בביתו לא היו צלחות אכילה, משום שלא היה לו ממון לרכוש כאלו. בשולחן ביתו, קרש גס וארוך, היו שקעים עמוקים אשר בתוכם היו מניחים את האוכל, ובני הבית אכלו מן השקעים עם כפות מעץ.

בעל "שאגת אריה" עצמו, לא חש כלל כי חסר לו דבר- מה, כה היה שקוע בלימודו. ביום מן הימים נכנס לביתו גדול דורו, הגאון רבי רפאל המבורג זצ"ל, וכאשר נוכח ברבי אריה לייב הסועד את ליבו בכף עץ מן ה"צלחת", הלא היא השקע שבשולחן, קפא על מקומו ונעמד דום. מעודו לא ראה עניות שכזו. ה"שאגת אריה" לא העלה על דעתו כי רבי רפאל נרעש בשל כך, ואמר לו: "רבי רפאל, אתן לך במתנה את כפות העץ, ובלבד שלא תעבור על לא תחמוד"…

לימים הוצע לבעל "שאגת אריה", לכהן פאר כרבה של קהילת מיץ. כאשר הגיע עם בני משפחתו לעיר רבנותו, שחו ראשי הקהילה לרבם החדש, כי מנהגם מימים ימימה, להתקבץ בבית הרב ביום הבחרו, ובני משפחת הרב מגישים לקהל החוגגים קפה ועוגיות.

הסכים ה"שאגת אריה" לכינוס זה, אך בני העיר, שידעו את עוני רבם ואת מחסורו, שיגרו לביתו קפה סוכר ועוגיות, כדי שהרבנית תגיש אותם כתקרובת לפני הנאספים.

בהגיע השעה היעודה, הסבו המכובדים בבית הרב, וסביבם בני הקהילה שנאספו מכל עבר לרגל המאורע המרגש. תוך זמן קצר, הובא מגש כוסות קפה מהביל אל השולחן, והנוכחים, התכבדו איש אחר איש ליטול כוס קפה וללגום ממנה, כמנהג המקום.

הראשון הצליח להסתיר את העוויות פניו, רעהו נשך את שפתיו, והשאר הניחו את כוסות הקפה מידיהם. הקפה היה מר. בלי גרגר סוכר.

כעבור זמן מה, סולקו כוסות הקפה, ואל השולחן הובאההתקרובת הבאה, מגש מלא ב… קוביות סוכר. התברר, כי הרבנית לא העלתה על דעתה שהסוכר משמש כחלק ממשקה הקפה. מעולם לא הורגלה למותרות מעין אלו. היא חשבה, כי לרגל האירוע הנכבד, הביאו אל ביתה קוביות סוכר כדי לחלקן לנאספים.

כל ימי חייה היא סבלה מעוני וממחסור, עד אשר סיגלה לעצמה צורת חיים זו, מתוך הכרה כי היא מקדישה את חייה עבור התורה הקדושה.


על מסירות נפש מופלאה של אשה אחרת, סיפר פעם הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, מייסד ישיבת פונוביז'.

בוקר אחד, כך סיפר, בעודי ילד, התעוררנו, אני ושני אחי, ונוכחנו לדעת כי היום נאלץ להשאר בבית ולא נלך ל"חדר" כהרגלנו. שלג אירופאי כיסה את האדמה. אמנם היינו מורגלים להלך בשלג עם מגפיים, אך באותה תקופה היה בביתנו זוג מגפיים אחד בלבד, ואנחנו שלשה זאטוטים, כיצד נהלך ל"חדר".

כך חשבנו. אבל בסופו של דבר היינו גם היינו ב"חדר" באותו יום. שלשתנו.

אמי עליה השלום הורתה לאחי ללבוש את המגפיים, צררה בשקית את מנעליו, אחזה היטב בידו, ויצאה עמו אל הרוח הסוערת. פתיתי שלג חצופים נתקעו בפרצופם, היא הליטה בידה על פניו הקטנות, והמשיכה לצעוד במרץ, מושכת אותו אחריה. הולכים ל"חדר". לומדים תורה. יהיה מה שיהיה.

כאשר הגיעו אל ה"חדר", היא שפשפה מעט את עצמותיו, החליפה את מגפיו במנעלים שהביאה עמה בשקית, וחזרה בגפה לביתנו, כדי לקחת אותי ל"חדר", וחוזר חלילה, עד אשר שלשת ילדיה ישבו על ספסל הלימודים ולמדו תורה…


נסיים באמרתו השנונה של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, רבה של ירושלים, שנודע בפקחותו הנדירה.

פעם שח לאחד ממקורביו, כי הוא כמעט בטוח שיזכה לשבת בגן עדן, והוא אף הסביר את עצמו בטוב-טעם. ראה, רעייתי הרי משלחת אותי מן הבית לבית הכנסת השכם בבוקר. היא אינה יודעת, אם אני לומד היטב אם לאו. היא מצידה, הקדישה את כל יומה, למען לימוד התורה.

כאשר יגיע יומה לעמוד בפני בית דין של מעלה, יובילוה לגן עדן ויושיבוה על כסא מלכים, הרי איפשרה לבעלה ללמוד תורה.

כאשר יגיע יומי לעמוד לפני בית דין של מעלה, איני יודע מה יפסקו לי בגין לימוד התורה שלי… אבל, אני בטוח שאזכה לשבת בגן עדן. שכן, טענה בריאה לי בפי: "אמנם, אין מגיע לי גן עדן בזכות לימוד התורה שלי, אך רעייתי הרי מקבלת גן עדן בגיני - כלום איני זכאי לדמי תיווך?"…

(מאורות הדף היומי)

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד