המצבה עם סיפור מדהים

מספר מילים מרובעות החקוקות על מצבה אפרורית וצנועה, אשר צורתה ומיקומה אינם מסגירים במאומה את ייחודה, טומנות בחובן סיפור חיים מופלא של יהודי שאהב תורה עד כדי מסירות נפש.
הגדל

מספר מילים מרובעות החקוקות על מצבה אפרורית וצנועה, אשר צורתה ומיקומה אינם מסגירים במאומה את ייחודה, טומנות בחובן סיפור חיים מופלא של יהודי שאהב תורה עד כדי מסירות נפש.

 

העולה במעלה הר המנוחות, בחלקה שליד קברו של האדמו"ר מבעלז זצ"ל, יתקל בקבר שעל מצבתו חקוקות המילים הבאות:

 

פ"נ

הרה"ח ר' אליעזר יוסף בהרה"ח ר' יצחק הלוי לדרברג זצ"ל

הרביץ תורה ברבים, למד וחזר בעל פה למעלה

 מארבעת אלפים פעם מסכתות ביצה וראש השנה

נלב"ע כ"ג סיון תשי"ד - ת.נ.צ.ב.ה

 

ובצוואתו כתב: אולי כדאי לחרות זאת על המצבה כדי שאולי גם הקורא יקבל עליו לעשות ככה.

 

יהודי נכבד מצאצאיו של הרב אליעזר לדרברג ז"ל, ניאות לפענח עבורנו את פשרם של המשפטים החקוקים על מצבת אבי זקנו.

 

באותם ימים, בירושלים של פעם, כמעט שלא נמצא אדם, אשר לא הכיר את הרב אליעזר יוסף לדרברג זצ"ל.

 

הרב אליעזר יוסף, יהודי חינני ותוסס, תלמיד חכם ובר אוריין, התגורר בשכונת בתי ורשה, ואת רוב עיתותיו הקדיש לתורה ולעבודת ה'. מידי יום נאמר על ידו שיעור בבית הכנסת והוא אף חיבר ספר "אהבת השם", העוסק בקבלה ובהסברת אהבת ה'.

 

את פרנסתו מצא הרב אליעזר יוסף בחנות לממכר מכשירי כתיבה אשר מוקמה בשער יפו. לא רבים זוכרים, אך רק לפני מספר עשורים ירושלים "החדשה" היתה מעין "פרויקט" מרוחק מן ה"עיר", הלא היא היער העתיקה.

 

הליכה או נסיעה אל העיר ה"חדשה" וממנה, לא היו דבר של מה בכך, ועוברים ושבים רבים נכנסו לחנותו של הרב אליעזר יוסף אשר מזג להם כוס צוננים, ביניהם חכמי ורבני ירושלים אשר רוו נחת מחידושיו המאלפים שנאמרו על ידו במתק שפתיים, או סתם "עמך" שנהנו לשמוע משהו יפה על פרשת השבוע.

 

ויהי היום, ולקוח שרכש גליל ניר לבן צחור וחלק, בא להחזיר את מקחו, לאחר שלהפתעתו פתח את החבילה העטופה בביתו וגילה, כי הנייר אינו לבן – כי אם אפור, ואינו חלק – אלא מעוטר בפרחים ססגוניים עדינים.

 

הרב אליעזר יוסף הרכיב את משקפיו, יצא אל החצר, בדק את גליל הניר מול קרני החמה החורפית והודה בצדקת הלקוח. הנייר לא היה לבן.

 

משחזרה תופעה זו ונשנתה, הבין הרב אליעזר יוסף כי ראייתו אינה תקינה.

 

ימי החורף הערפיליים חלפו עברו, ועדיין ראייתו נותרה מעורפלת. משכך חש הרב אליעזר יוסף למלומדי הרפואה שבירושלים עיר הקודש, כדי שאבחנו את מצב עיניו.

 

משך הדוקטור בעפעפיו של הרב אליעזר יוסף, צבט את שמורות עיניו, ולאחר שהביט ממושכות לתוך אישוניו לאורה של עששית מסנוורת, קבע בפסקנות שאינה משתמעת לשתי פנים כי ראייתו של הרב אליעזר יוסף הולכת ומדרדרת, כאילו לא ידע זאת בעצמו, ועליו לעבור ניתוח מסובך להצלת ראייתו.

 

יצא הרב אליעזר יוסף את משכנו של הדוקטור, ונפשו המתה עליו. העיניים שלו. ריבונו של עולם. סהרורי ומדוכדך עד עמקה של נפש הוליכוהו רגליו לעבר ביתו, שם שח לבני משפחתו את מאורעות היום.

 

כשראשו שעון בין ברכיו וכתפיו רוטטות נשמע הרב אליעזר יוסף מבכה מרה, "איני יודע את נפשי. כיצד אלמד תורה? מילא מכשירי הכתיבה, פרנסה מן השמים. אבל תורה מה תהא עליה?".

 

כל אותו הלילה לא נתן הרב אליעזר יוסף תנומה לנשמתו המיוסרת, ועם בוקר הוא סר שנית למשכנו של הדוקטור. שהה הרב  אליעזר יוסף בבית הדוקטור כמה ששהה ומיד בצאתו ממנו שם פעמיו לעבר בית המדרש.

 

ששה חודשים ישב הרב אליעזר יוסף רוב שעות היום בבית המדרש, ראשו טמון עמוק בגמרא, ופניו קורונות מאושר עילאי, שהלך והתפשט ככל שחלף הזמן. חלפה עברה לה חצי שנה ור' אליעזר יוסף שב לביתו של הדוקטור, מצויד בספר תהילים ונפשו רגועה ושלווה.

 

עשה הרופא את שעשה, חיטא וחתך, תפר וחבש, ור' אליעזר יוסף התעורר וחיוך על פניו. שבועות מספר היה ר' אליעזר יוסף ספון בביתו, כשעיניו חבושות בתחבושת צחורה. הכל סביבו מייחלים ומתפללים להצלחת הניתוח, אך הוא, ר' אליעזר יוסף שלו ורגוע ופיו ממלמל ללא הרף.

 

"תורה מה תהא עליה???" שאלו אחד ממקורביו. כיצד זה אתה כה רגוע, כאשר עדיין אינך יודע אם הניתוח הצליח. הרי כה פחדת כי הניתוח לא יעלה ארוכה למחלתך ושוב לא תוכל להגות בתורה?"

 

חייך הרב אליעזר יוסף את חיוכו הנצחי, וחשף את סודו: "באותו בוקר, כאשר שבתי לבית הרופא, שאלתי אותו לפרק הזמן שניתן לדחות את הניתוח ללא גרימת סיכון רפואי, והרופא השיב לי כי במחצית השנה הקרובה לא אסתכן אם אמנע מן הניתוח. בששה חודשים אלו ישבתי בבית המדרש, וחזרתי ושיננתי את מסכת ביצה ואת מסכת ראש השנה, עד שהיו מסכתות אלו שגורת על פה על לשוני. ביום ובליל, בשכבי ובקומי, יכול הייתי ללמוד כל סוגיה מן המסכתות הללו, הן היו מונחות בראשי עמוד אחר עמוד, דף אחר דף.

 

כעת, אני ממתין ומצפה לתוצאות הניתוח כמובן, שאני מייחל ל"פוקח עורים" שישיב לי את ראייתי, אך שוב איני חושש ל"תורה מה תהא עליה"!!!

 

כעבור מספר שבועות שב הרב אליעזר יוסף למשכנו של הרופא. הלה חתך באחת התחבושות העבות הציץ בסקרנות לאישוניו המתרחבים של הרב אליעזר יוסף, וקבע "כבודו רואה".

 

מני אז ניצל ר' אליעזר יוסף את שליטתו המושלמת במסכתות ביצה וראש השנה, ובכל עת ופנאי היה משננן וחוזר ולומדן, ועד ערוב ימיו זכה לסיימן למעלה מארבעת אלפים פעם!

 

בצוואתו לבניו כתב הרב אליעזר יוסף לדרברג זצ"ל, כי אולי ראוי לציין עובדה זאת על מצבתו, למען יעמוד מעשה זה חקוק ימים רבים על הר המנוחות אשר בירושלים עיר הקודש. והיה העובר ליד המצבה ומה: מילים אלו מה הן אומרות? ישיבו לו, כי פעם התגורר בירושלים יהודי ירא שמים, ומאהבתו לתורה הקדושה, זכה ללמוד ארבעת אלפים פעם את מסכת ביצה ואת מסכת ראש השנה.

 

יהודי תלמיד חכם מבאי בית מדרשנו, אשר שמע מעשה מפעים זה, נשא קל וחומר בעצמו ואמר: ומה הרב אליעזר יוסף, אשר נשמתו עמדה תלויה על בלימה, זכה להגות בהתמדה בתורת ה' למרות החרדה והחששות הרבים שמילאו את ליבו – קל וחומר שעל יהודי, אשר חננו ה' במאור עיניים ובבריאות, לקבוע עיתים לתורה, למען תעמוד זכות זו לו ולבניו אחריו.

 

 

[מתוך עלון מאורות הדף היומי]

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד