מכיפת ברזל לכיפה של קדושה

בגיל צעיר כבר הלך אבי גולדמן רגלית כל שבת לבית הכנסת בישוב סמוך. היום הוא ממפתחי מערכת 'כיפת הברזל' להגנה מפני טילים. "ההגנה האמיתית היא בתורה", הוא אומר. מיוחד ל'אחינו'.

 

השבוע התבשרו תושבי מדינת ישראל שמעתה הם יכולים לישון בשקט: מערכת צבאית חדישה וסודית ביותר שכינויה "כיפת ברזל", פאר היצירה הטכנולוגית של התעשייה הביטחונית בישראל, תיירט כל קסאם או גראד שיעז לחדור למרחב האווירי של ישראל ותשמור עלינו מכל רע.

 

אבי גולדמן (פרטים מזהים שונו לפי בקשתו) שומע את התיאור הדרמטי ומתחייך. זה לא שהוא מזלזל ביכולות של 'כיפת הברזל'. אחרי הכל הוא עצמו נטל חלק בפיתוח כמה מהרכיבים הראשיים של המערכת. אבל בשנים האחרונות למד גולדמן לדעת שלא באלו טמון סוד כוחו של עם ישראל.

 

דרכו של גולדמן ליהדות מפתיעה ובלתי שגרתית. הוא נולד למשפחה ישראלית-חילונית ממוצעת במושב אמיד ונאה במרכז הארץ, קיבל חינוך סטנדרטי לחלוטין, ואם זאת היה אצלו משהו שונה. בניגוד לאחרים ההתחזקות הרוחנית לא חלה אצלו לאחר הצבא או בעקבות מסע למזרח הרחוק אלא דווקא בגיל צעיר מאוד. "הייתי בחטיבת הביניים וידעתי שאני אשמור מצוות. אני לא זוכר שקדמה להחלטה הזאת איזה התלבטות או מחשבה עמוקה. זה היה נראה לי דבר טבעי לחלוטין, ומה שהכי מוזר – כך גם התייחסו אלי בסביבה הקרובה שלי. כולם ידעו ש"אבי יהיה דתי".

 

בימים ההם מסגרות כדוגמת 'אחינו' טרם היו בנמצא ואת הדרך ליהדות פילס לעצמו אבי בכוחות עצמו. הוא מצא ספרים מהם למד בכוחות עצמו, האזין לקלטות, השלים ידיעות ממכרים דתיים שהזדמנו בדרכו. אחד האתגרים הזכורים לו היטב היה קשור לשמירת שבת. באזור מגוריו לא התקיימו תפילות מסודרות, וכך מדי שבת הוא היה עושה את שדרכו ברגל לישוב הסמוך, מרחק של קרוב לשעה הליכה על מנת להשתתף בתפילת שבת. שם, בבית הכנסת, הוא פגש כמה אברכים שחזותו החילונית של הנער שהגיע ממרחקים משכה את תשומת ליבם. כששמעו את סיפורו התחילו  לאחר אותו לסעודות שבת ודרכם נפתחו לפניו שערי לימוד התורה.

 

"להורים שלי היה חשוב שאצטיין מבחינה לימודית", הוא מספר לנו. "מעבר לכך הם נתנו לי יד חופשית לבחור את דרכי בחיים. הייתי מגיע בשעות הערב ללימוד עם חברותות או בבתים פרטיים של אברכים וכך השלמתי את הידיעות שהיו חסרות".

 

באותם מפגשים התחיל אבי גם להכיר מקרוב את עולם הגמרא. "זה היה עבורי עולם חדש. עד אז קיימתי מצוות ולמדתי דברים פשוטים כמו חוש עם רש"י אבל ללמוד דף גמרא שלם היה נראה לי אתגר רציני. התפללתי לה' שיעזור לי. ואז, במפתיע, נחתה עלי הצעה בלתי צפויה – קיבלתי מלגת לימודים למוסד אקדמי יוקרתי שמתקיימים בו גם שיעורי יהדות ברמה גבוהה לצד הכשרה אקדמית גבוהה. כולם היו מרוצים, גם אני וגם הורי".

 

לימודיו של אבי הביאו לשילובו בענף טכנולוגי מתקדם בצה"ל. "בלי להיכנס לפרטים שהשתיקה יפה להם", הוא מספר לנו."עסקנו בפיתוח תוכנת מחשב מיוחדת שמאפשרת לזהות מראש את מקום הפגיעה המשוער של טילים ורקטות בליסטיים הנורים לעברה של ישראל. מערכת זו מאפשרת להעביר התרעה ממוקדת לאזורים הצפוים להיפגע בלי הצורך להטריד אזרחים באזורים שאינם בסכנת פגיעה. כמו כן מעניקה המערכת לידי כוחות הבטחון את האפשרות להחליט אילו טילים חיוני ליירט ועל אחלו מהם חבל לבזבז טילי יירוט מכיוון שהם ממילא צפוים ליפול בשטחים פתוחים".

 

בימים אלו ממשיך גולדמן לשקוד על פיתוח הדור הבא של מערכות הגנה מפני טילים, כאשר במקביל הוא מקפיד שלא לפספס את שיעורי התורה בהם הוא משתתף בקביעות מדי ערב. "חשוב לפעול להגנת אזרחי מדינת ישראל", הוא אומר, "אבל חשוב לא פחות לזכור את דברי ספר תהילים: 'אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר".