אפשר לחבר גשמיות לרוחניות

 

הלא כל אחד יודע שהקב"ה ברא את העולם, יש רוחניות וגשמיות, ולכאורה א"א לחבר ביניהם.

 

אבל ראו זה פלא, הקב"ה חיבר בין רוחניות וגשמיות. הנשמה אצולה מתחת כסא הכבוד שהוא הבחינה היותר רוחנית ונמצאת כאן בגוף גשמי. אם הקב"ה ברא את העולם ונתן נשמה להימצא עם גוף שיש לו כל מיני תאוות, והרי הוא טוב ומטיב, ודאי שהוא עשה את החיבור בין הנשמה לגוף כדי שהנשמה תרומם את הגוף ואת כל ענייני הגשמיות להופכם לרוחניות.

 

ודאי שהקב"ה שהוא טוב ומטיב לא ברא את האדם בשביל שיאכל וישתה, ויעבוד וימות, כי מה יש לו מכל זה, אלא בשביל לזכך את הגשמיות ולהפוך את הכל, לרומם אותה לדרגה רוחנית.

 

וזהו הכוח הגדול של תורתנו הקדושה שנתנה לנו דינים על כל הליכותינו ועל-ידי קיומם אנו מזככים את החומר לרוח. וכדוגמא, מה שכתוב בשולחן ערוך שכשאדם מברך על הלחם יאחזנו בעשר אצבעותיו כנגד עשרה מצוות התלויים בפת, וכנגד עשרה תיבות שיש בפסוק עיני כל אליך ישברו, וא"כ כשאדם חושב את כל זאת אינו מחזיק בידיו פת גשמית, אלא מציאות רוחנית, מרוממת, ואז כשהוא בוצע ומרך נמצא שהוא כאוכל רוחניות. עי"ז הוא מעלה את עצמו ואת העולם יחד עימו. הוא אוכל לשם שמים, לכבוד הקב"ה. להבדיל, גוי אוכל כמו בע"ח. אבל אותנו בחר הקב"ה כעם דגולה והבדיל אותנו מן העמים להיות לו ולרוממנו ע"י דיני התורה הקדושה שבאמצעותה אנו מעלים את החומר בדרגה של רוחניות.

 

חובה גדולה היא על כל מחנך שיתבונן בדברים אלו ויעמול לזכך עצמו לחיות במצב של יותר רוחניות, ואזי ממילא יאציל הוא ויקרין מרוחו הגדולה על התלמידים ויצליח להשפיע עליהם ללכת גם הם בדרך הטובה והגורמת התעלות, אושר ושמחה לאדם.